תביעת לשון הרע

לשון הרע היא למעשה התבטאות פומבית (מכל סוג שהוא) כלפי אדם אחר המהווה פגיעה (או ניסיון לפגוע) בשמו הטוב. תביעת לשון הרע מעוגנת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן "החוק"), החוק קובע כי על מנת שאמירה מסוימת תתאים להגדרת פרסום לשון הרע ותהווה עילה להגשת תביעה, יש להוכיח את קיומם של שני תנאים במצטבר: (1) פרסום, (2) לשון הרע.

סעיף 1 לחוק מגדיר מהי לשון הרע וקובע כי: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלות"

במילים פשוטות, לשון הרע מוגדרת ככל דבר שפרסומו עלול לפגוע/להשפיל אדם אחר.

סעיף 2 לחוק, מגדיר מהו פרסום: "פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:  אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע; אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע."

מכאן אנו למדים כי פרסום למעשה הוא כל פעולה המבוצעת להפצת לשון הרע, בכל דרך שהיא לרבות באמצעות פרסום פוסטים בפייסבוק, הודעות קבוצתיות באפליקציות (לדוגמא בוואצאפ) וכיוב'. החוק מוסיף לעניין זה וקובע, כי ככל שמדובר בהפצת לשון הרע בעל פה ישנה דרישה שהביטוי יגיע בפועל לאדם אחד נוסף על האדם שנפגע מן הפרסום ואילו ככל שמדובר בהפצת ביטוי בכתב, נדרש להוכיח כי לפי הנסיבות, סביר להניח, בנסיבות העניין, שהביטוי יגיע לעיניו של אדם נוסף (למשל פרסום דברי לשון הרע בקבוצת וואצאפ בה חברים מספר אנשים– כך שכל אחד מחברי הקבוצה יכול להיחשף ללשון הרע).

תביעת לשון הרע: על מי חלה האחריות בגין פרסום לשון הרע?

מעבר למפרסם עצמו אשר עליו חלה אחריות ישירה, סעיף 7 לחוק מפנה לפקודת הנזיקין וקובע כי, במקרים מסוימים, במידה ולשון הרע מופצת באמצעות שליח, יהיה ניתן לתבוע את השליח וזאת בנוסף למפרסם עצמו.  כמו כן, סעיפים 11 ו-12 לחוק עוסקים בפרסום לשון הרע באמצעות אמצעי התקשורת וקובעים שבמקרה של פרסום לשון הרע באמצעות אמצעי התקשורת, מלבד המפרסם עצמו, יישאו באחריות פלילית גם האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית יישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.

בהקשר זה יצוין כי לאחרונה אף נקבע במסגרת פסק דין שניתן בביהמ"ש העליון כי במקרים מסויימים share  (שיתוף) לפוסט בפייסבוק עשוי להיחשב כ"פרסום" לעניין לשון הרע ובכך לחשוף את המפרסם לתביעת לשון הרע, מאידך, נקבע כי ביצוע Like אינו מהווה פרסום לעניין החוק.

התגוננות בפני תביעת לשון הרע

חשוב לציין שלא כל פרסום של לשון הרע יטיל אחריות מוחלטת על המפרסם.  במקרים מסוימים עשוי בית המשפט לדחות תביעת לשון הרע, לאור טענות הגנה שהציג הנתבע, הקבועות בחוק. 

החוק מעניק למפרסם 2 טענות הגנה עיקריות ובכך למעשה מאפשר איזון ראוי בין חופש הביטוי לבין זכותו של הנפגע לשם טוב. המסקנה המתבקשת היא שבטרם יפרסם אדם לשון הרע מכל סוג, עליו לבחון האם פרסום הדברים נכנס בגדר ההגנות שבחוק, חשוב לזכור כי הבחינה היא לא תמיד פשוטה וחד משמעית.

ואלו הן טענות ההגנה אשר עומדות לזכות המפרסם:

1. הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק)- למפרסם תעמוד הזכות לטעון כי הדברים שפרסם הם אמת לאמיתה ("אמת דיברתי") וכי יש בדברים המפורסמים עניין ציבורי ומשכך חשוב שיגיעו לאוזני הציבור.

לדוגמא: הפרסומים שבתוכנית הטלויזיה "יצאת צדיק" נכנסים תחת הגנה זו שהרי הדברים המפורסמים בתוכנית הם אמת לאמיתה ובנוסף ישנה חשיבות ציבורית לפרסומים שהרי קיימת חשיבות לכך שהציבור יזהר משרלטנים המתיימרים להיות אנשי מקצוע. 

1. הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק)-  החוק מונה שורה של מקרים ומצבים בהם תעמוד למפרסם הגנה מכח עקרון תום הלב לדוגמא: א. במקרים בהם המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע או על הנסיבות שמהם משתמעת לשון הרע, ב. במקרים בהם הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי וכיוב'. ג. במקרים בהם הפרסום היה ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית אומנותית או אחרת.

אלו עונשים יוטלו על המפרסם מכוח החוק?

תביעה מכוח החוק מאפשרת הטלת אחריות נזיקית אזרחית ואף הטלת אחריות פלילית (במקרה של הגשת קובלנה פלילית כנגד הנתבע) שהעונש המקסימלי בגינה הינה שנת מאסר אחת. הלכה למעשה, בית המשפט בוחן את חומרת הפגיעה שבפרסום ואת מידת ההשפלה של הנתבע, המהווים גורם מכריע בקביעת גובה הפיצוי, החוק מאפשר לביהמ"ש לפסוק לטובת הנפגע סכום של עד 50,000 וזאת ללא הוכחת נזק, ככל והנפגע יצליח להוכיח שלשון הרע פורסמה במטרה לפגוע, אזי ניתן יהיה לחייב את הנתבע בסכום של עד 100,000 ₪ וזאת ללא הוכחת נזק (הסכומים הינם צמודים למדד ספטמבר 1988). למידע נוסף, פנו אל עורך דין אריאל ז'אן. 

חלק מהרשום בכתבה זו נלקח מאתר נבו

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/019_002.htm

לשון הרע היא כל סוג של אמרה, או מסר כלשהו, הפוגע בכבודו או בשמו הטוב של אחר. נכון שחופש הביטוי מאפשר לכל אחד מאתנו להתבטא ולומר את מה שברצונו לומר, אולם ישנם דברים העלולים לפגוע קשה בצד אחר, והשלכותיהן מרחיקות לכת. בדיוק עבור זה,  קיים חוק איסור לשון הרע, האוסר פגיעה בכבודו ובשמו של אדם. כמו לכל חוק, גם לוק זה יש סייגים שונים, האם היא נועדה מראש על מנת לפגוע, או האם היא נאמרה בתום לב, יתכן וזו היתה דעה כלשהי או עובדה. בתביעת לשון הרע, בוחנים היטב את הנזק שנגרם לצד הנפגע, ובאילו נסיבות נאמרו הדברים האמורים. מדובר בתחום בעל גבול דק, ולכן חשוב מאוד שבכל תביעת לשון הרע, בין אם אתה התובע או הנתבע, עליך לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה בתחום. פנו עוד היום לעו"ד אריאל ז'אן, המומחה בתחום זה.

תביעת לשון הרע – מורכבת ולעיתים בעיתית

תחום משפטי זה, הינו מורכב ביותר. פסיקות בתי המשפט בתחום זה אינן אחידות, וכל מקרה נבחן על פי העובדות והנסיבות שלו. חשוב לדעת כי פרסום דבר שעלול לבזות אדם בשל מינו, מוצאו, גזעו או דתו יכול להיחשב כפרסום לשון הרע. אדם שטוען כי פורסם נגדו תוכן כלשהו אשר מהווה לשון הרע, יכול בכל שלב לנקוט בהליכים משפטיים גם אזרחים וגם פליליים כנגד המפרסם. בהליך אזרחי מוגשת תביעה כספית, וחוץ מהפיצוי הכספי ניתן לדרוש לפרסם גם התנצלות פומבית, הסרת הפרסום, לעיתים הכחשה ועוד. חוק איסור לשון הרע קובע גם כי פרסום זה, גם עבירה פלילית. על פי החוק קיימת זכות לכל מי שפורסמה נגדו לשון הרע להגיש סוג של כתב אישום נגד המפרסם. רצוי מאוד להגיש תביעת לשון הרע רק באמצעות עורך דין.

תביעת לשון הרע – אל תסתבכו, פנו לעזרת מומחה ללשון הרע

פגעו בכם ובכבודכם? אל תתמודדו לבד. פנו עוד היום אל מומחה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עו"ד אריאל ז'אן, המומחה בתחום, ילווה אתכם לאורך כל ההליך, ותקבלו את כל הליווי הדרוש.